היוזמה הישראלית לשלום וביטחון באזורינו 

שנים רבות אנו מתחבטים בשאלה מה יהיה הסוף לגבי השלום והביטחון באזורינו? או האם באמת לנצח תאכל חרב?. היו בעבר מספר יוזמות שלום מאז הסכם אוסלו שכשלו מסיבות שונות, החל מהניסיון של אהוד ברק בקיימפ- דיויד בשנת 2000 ובמתווה הצעת ביל קלינטון, המשך במפת הדרכים וכלה בהסכם ועידת אנפוליס- כל אלה לצערנו לא הבשילו עד כה להסכם שלום.כעת, בכל אופן משהו הולך להשתנות באזורינו ובעולם כולו ואלה הם:

• 

ברק אובמה הוכתר זה עתה לנשיא ארצות הברית וכבר הודיע והבטיח עם כניסתו לתפקיד, "שיקדם את השלום במזרח התיכון באופן נמרץ ואגרסיבי".


• 

מבצע "עופרת יצוקה" האיצה איזשהו תהליך להסכם רגיעה ממושך ושונה בהרבה מבעבר.


• 

יוזמת השלום של הסעודים והליגה הערבית עולה שוב על השולחן, הם הצהירו לאחרונה, שהצעה זו לא תחזיק לעד ויש למהר יותר בדיונים רציניים בה כי החלופה לכך היא מלחמה.

• 

קיימת תמיכה וציפייה בין לאומית רחבה לסיום הסכסוך ישראלי-פלשתינאי.


• 

המדינות הערביות המתונות לא תומכים בחמאס ואף רואות בה סיכון לשלטונן.


• 

מערכת הבחירות בישראל מסתיימת ב 10 לפברואר השנה ותקום ממשלה חדשה, כאשר צפוי לפי דעת כל הפרשנים, שתקום הפעם ממשלה ימנית.


• 

השעון המתקתק של הבעיה הדמוגרפית- מספר הערבים בארץ הקודש יעלה על מספר היהודים בעתיד הנראה לעין". לכן, אם מבקשים פתרון של מדינה אחת, וזו המגמה הדומיננטית עכשיו, פירוש הדבר אסון לישראל.

היוזמה הערבית הסעודית

ראשית ,מהי היזמה הסעודית שהתקבלה בפסגת הליגה הערבית בבירות בתאריך 28.3.2002: מתוך שכנוע של מדינות ערב כי פתרון צבאי לסכסוך לא יביא לשלום או יספק ביטחון לצדדים, המועצה:

• 

מבקשת מישראל לשקול מחדש את מדיניותה ולהצהיר כי שלום צודק הוא גם בחירתה האסטרטגית.


• 

קוראת לישראל לאשר (את הדרישות הבאות):


• 

נסיגה ישראלית מלאה מכל השטחים שנכבשו מאז שנת 1967, לרבות רמת הגולן הסורית לקווי 4 ביוני 1967, וכן את יתר השטחים הלבנוניים הכבושים בדרום לבנון.


• 

מציאת פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים שעליו יוסכם תוך התאמה עם החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם.


• 

הסכמה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז ה-4 ביוני 1967 בגדה המערבית וברצועת עזה, עם מזרח ירושלים כבירתה.


• 

בתמורה לכך, מדינות ערב מאשרות את הסעיפים הבאים:


• 

מחשיבות את הסכסוך הערבי-ישראלי כבא אל קיצו, ונכנסות להסכם שלום עם ישראל, ומספקות ביטחון לכל.


• 

מכוננות יחסים נורמאליים עם ישראל בהקשר של שלום כולל זה.

הרעיון המרכזי

במצב הנוכחי ולאור השינויים בעולם ובאזורינו ולאור יוזמת השלום הסעודית והמגובה על ידי מועצת הליגה הערבית, טוב תעשה מדינת ישראל אם תציג בפומבי ובאומץ יוזמת שלום כוללת משלה. ותניח אותה על שולחן הדיונים למשא ומתן, אכן הגיע העת לכך.

הצעה ליוזמה הישראלית להסכם שלום כולל

ההסכם עם הרשות הפלשתינאית

הבסיס הינו שתי מדינות לשני עמים, והדרך היא הסדר אזורי (הסדר שעשוי לאחר זמן להביא לשלום כולל). הסכם עם הפלסטינים על בסיס גבולות 67' וחילופי שטחים בהסכמה, תוך הבטחת פירוז, כולל חלוקת ירושלים כפי שברק הציע בקמפ-דייוויד ולהלן הפרוט:

• 

הקמת מדינה פלסטינית על 94%-96% מהגדה המערבית, היא תזכה לרצף טריטוריאלי באמצעות "מסדרון בטוח" כאשר מדינת ישראל תספח משטח זה את גושי ההתיישבות הגדולים בלבד, בתוספת חילופי שטחים של 1%-3% בקו הירוק. וכן ריבונות פלסטינית- משותפת עם החמאס על כל שטחי רצועת עזה.


• 

שאר ההתנחלויות יפונו באופן סופי ותושביה יחזרו למדינת ישראל.


• 

בנוסף, יהיה "מעבר בטוח" שיחבר בין הגדה המערבית לרצועת עזה באמצעות כבישים עיליים ותת-קרקעיים כדי לאפשר רצף שלטוני טריטוריאלי.


• 

כוח בינלאומי יופקד על הביטחון לאורך הגבול עם ירדן.


• 

ישראל תוותר על ריבונותה בבקעת הירדן. אולם, נסיגתה ממנה תהיה הדרגתית מטעמי ביטחון: בין היתר היא תחזיק צבא בבקעת הירדן למשך 10 שנים.


• 

חלוקה אתנית של ירושלים: השכונות הערביות בירושלים יהיו תחת ריבונות פלסטינית והיהודיות יהיו תחת ריבונות ישראלית.


• 

תהיה ריבונות פלסטינית על הר הבית וריבונות ישראלית על הכותל המערבי או לחילופין,המקומות הקדושים(האגן הקדוש) יועברו לניהול והסדרה של רשות בין-לאומית שתפקח על הגישה למקומות האלה ותבטיח שמאמיני שלשת הדתות יוכלו לקיים את אמונתם ללא הפרעה.


• 

זכות השיבה לא תתממש באופן חופשי בישראל, וייאמר כי לפלסטינים זכות שיבה לביתם הלאומי בלבד.


• 

המדינה הפלסטינית תחזיק כוחות שיטור בלבד וללא נשק כבד כמו:טנקים, מטוסים וטילים זאת למשך 25 שנה מתחילת ההסדר. ויהיה הסכם ברית הגנה בין הרשות הפלסטינית לבין מדינת ישראל אשר תגן עליה מאויבים מבחוץ.


• 

המדינה הפלסטינית, תבנה עצמה כלכלית בסיוע מדינות ערב והקהילה הבין-לאומית, היא תבנה נמל אוויר ותהיה בקשר עם העולם התיכון כאשר יינתן לה קשר לים התיכון וים סוף באמצעות נמלי מדינת ישראל ונמל שיבנה בעזה.


• 

החתימה על ההסכם תציין את תום הסכסוך לתמיד.

ההסדר עם החמאס ברצועת עזה.

רצועת עזה מוזכרת לפעמים כאזור הצפוף ביותר בעולם - 1.5 מיליון נפש חיים על שטח של 360 קמ"ר, כ-5,000 בני אדם על קילומטר מרובע אחד. אבל בסינגפור למשל צפיפות האוכלוסין גדולה בהרבה - על שטח של 700 קמ"ר גרים כ-4.4 מיליון נפש (6,500 לקמ"ר) וראו איך הם חיים ברווחה. המלחמה בעזה גרמה להרס ולליבוי השנאה, אך זאת גם הזדמנות לתעל את האנרגיות של העם הפלסטיני לערוץ שונה בתכלית עם מערך הסברה כיאות..

הבסיס להסכם הינו שהחמאס והרשות הפלשתינאית יחדשו ימיהם כקדם, ויכרתו ברית של שיתוף פעולה הדוק כיישות פלי שתינית אחת. רצועת עזה תחובר לגדה באמצעות כבישים תת קרקעיים או עיליים כ"מסדרון המעבר הבטוח".

כעת יש להפגין ולהפעיל בעזה נדיבות של מנצחים - "תוכנית מרשל" לעזה, בסיוע מדינות העולם החופשי ובתמיכת ישראל, גם הם יקימו ישות כלכלית עצמאית ביחד עם הרשות הפלשתינאית, יבנו שדה תעופה ונמל ימי בעזה וכך תתאפשר להם קשר עם העולם.

יפתחו המעברים חלקם בשותפות פיקוח עם הרשות הפלשתינאית וחלקם באחריות המצרים וחלקם בפיקוח בין לאומי, תהיה תנועה של עובדים למטרות פרנסה לישראל ולגדה המערבית ויהיו סוף שנות שגשוג ופריחה כלכלית לרווחת תושבי רצועת עזה כדוגמת סינגפור.

בתמורה לכך, החמא יזנח את דרך הטרור כאמצעי לגיטימי להשגת מטרותיהם והיא השמדת מדינת ישראל.אלא מאבק בדרכים מדיניות בלבד והיא תתחייב להסכם רגיעה של 50 שנה. לזאת יידרש לחץ בין לאומי כבד על החמאס לרבות מדינות הליגה הערביות.

אם החמאס יסכים לדרך זו, יהיה זה טוב לכל הצדדים המעורבים.

הסכם שלום עם סוריה

הסכם שלום עם סוריה בסיוע בתמיכת ארה"ב והקהילה הבין לאומית יכלול: התנתקות מציר הרשע אירן, קוריאה הצפונית ודומיהן , התחייבות שלא לפתח נשק גרעיני, לזנוח את דרך ההתנגדות ושימוש בטרור כזכות לגיטימית, גרוש הנהגות ארגוני הטרור מתחומה, נרמול היחסים בין שתי המדינות, החלפת שגרירים הקמה ופיתוח קשרי מסחר וכלכלה, קיום הסדרי חלוקת המים, הקמת פרויקטים כלכליים משותפים והפנמה שהסדר זה משכו יהיה שנים רבות כדי שהזמן ינמיך את חומת האיבה והשנאה שנוצרו מאז הקמת המדינה בין שתי המדינות.

בתמורה לכך, תבצע ישראל בהדרגה במהלך שנות ההסכם הרבות, ירידה לקווי 4 ביוני 67 לא כולל קו המים בכנרת, תוך הבטחת פירוז עמוק וסידורי ביטחון נאותים בפיקוח בין לאומי.

ובכך הצדדים מאשרים כי בהסכם שיוצר מצב המלחמה בין ישראל וסוריה הגיע לקיצו ואינו קיים.

ההסכם עם לבנון

מאחר ולבנון כבר הודיע בעבר, שהיא תהיה המדינה האחרונה שתכרות הסכם שלום עם מדינת ישראל, אזי אחרי ההסכם עם סוריה תהיה זאת לבנון ויש להניח שבעידודה של סוריה, יעשה דיון בנקודות שבמחלוקת כגון: חוות שבעא, כפר רג'אר ויוסכמו הדברים השנויים בחלוקת ביחד עם הסורים ובאמצעות גורם בין לאומי.

בהסדר זה יקבע, שפגיעה יזומה מצד ארגון חיזבאללה בריבונות מדינת ישראל,תראה האחרונה את לבנון כאחראית לכך.

בהסדר זה הצדדים מסכימים ומתחייבים לכבד את ריבונותו, עצמאותו המדינית ושלמותו
הטריטוריאלית, כל אחד של זולתו. הם רואים את הגבול הבין-לאומי הקיים בין
ישראל ובין לבנון כאסור בפגיעה.
הצדדים מאשרים כי בהסדר זה מצב המלחמה בין ישראל ובין לבנון הגיע לקצו ואינו קיים
עוד.

לסכום

ראוי לציין, כי על כל ראש ממשלה ועל כל ממשלה שתיבחר מוטלת החובה לנסות להרחיב את מעגל השלום בין מדינת ישראל לשכנותיה תוך שמירה על אינטרסים חיוניים למדינה והשגת תמורה הולמת לטווח ארוך.

ההסדר עם מדינת לבנון יסגור את מעגל האיבה בינינו לבין שאר שכנינו :מצרים, ירדן,

סוריה, הרשות הפלי שתינית והחמאס בדרום.וזו הערובה לביטחונה של מדינת ישראל.

אך כל זאת מחייב בהסדרים של ארה"ב והקהילה הבין לאומית עם אירן בניצוח האו"ם.

הצעת פתרון כולל זה, לא רק ישנה את מעמדנו באזור ואת הגיבוי הבינלאומי, הוא אפילו עשוי בתמיכת ארה"ב והקהילה הבין -לאומית לתרום לשינוי מעמדנו מול איראן וליצור ברית כוללת עם המדינות הערביות המתונות ובראשן מצרים.

הסכם השלום המוצע הוא בגדר סיכון מחושב. צה"ל, שהוכיח לנו את עוצמתו במבצע "עופרת יצוקה", ודאי יוכל להבטיח ולאורך זמן שהוא לא יופר בכוח על ידי מי מיריבינו.

לחילופין, אי הגעה להסדר שלום כולל,יביא למצב בו יאפשר פתיחת פעולות איבה ואו מלחמה באחת הגזרות או מלחמה כוללת בכולן בעתיד לבוא הנראה לעין.

הבוחר הישראלי צריך גם לדעת ,בעמדו מאחרי הפרגוד להצביע, שממשל אובמה והקהילה הבין לאומית יגלו כעת ויותר מתמיד, חוסר סובלנות להקמת מאחזים לא חוקיים, לבנייה בהתנחלויות ולצעדים כמו סגרים ומחסומים, הפוגעים באוכלוסייה הפלסטינית, וינסה לקדם בכל כוחו את פתרון שתי המדינות לשני עמים.

להווה ידוע לכולנו שאם מממשלה ימנית,תתעמת עם ארה"ב והקהילה הבין לאומית אזי נדון לבידוד וחרם שיפגע גם בעוצמתנו הצבאית, ואם לא נתעמת עימם, נראה שיוצר קרע בעם עם כל חוגי הימין ומריבות פנימיות שגם יחלישו אותנו.

מהלכה למעשה

• 

ראשית, מיד אחרי הבחירות, שלשת מנהיגי המפלגות הגדולות, נדרשים לשלב ידיים וחייבים להקים ממשלת חרום לאומית על בסיס מצע של יוזמת השלום הישראלית.


• 

הממשלה החדשה תעבד תדון ותניח על שולחן הדיונים המדיניים הבין- לאומיים בגלוי ובאומץ את הצעת מדינת ישראל להסכם שלום כולל באזור המזרח התיכון ותוכיח בכך שישראל שוחרת לשלום.


• 

טוב תעשה ישראל שהיא אשר תוביל את יוזמת השלום לפני שיוזמה אחרת ולא טובה לישראל תיאכף עליה.


• 

טוב יהיה לקבל גיבוי ותאום עם האמריקאים ומדינות אירופה ליוזמת השלום הישראלית.


• 

בכל מקרה ברור שיידרש משאל-עם, וטוב יעשה אם יקודם החוק בעניין זה.

מקורות:

1.הכנסת-מרכז מידע ומחקר,"מתווה קלינטון והיוזמה הסעודי

לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי-11ספט' 2002.

2.מאמר המערכת, "הארץ" (28.1.09) "מסר אמריקאי לבחירות"

3. גלוי אולמרט על פרטי הסכם שמתגבש "ידיעות אחרונות" (29.1.09 )

4.אנציקלופדיה ויקיפדיה-יזמת השלום הסעודית.